ג’חנון ללא גלוטן מדפי אורז, הרבה פחות משמין, טעים, מתאים לילדים צליאקים

איך גלוצ’ן – ערכות משחק בישול ללא גלוטן, נולד?

אז הגיעה הקורונה! בסוף הסגר הראשון, אנה הצליאקית שלי הייתה בת 3.

פתאום צריך להכין 3 ארוחות ביום, עם גלוטן וללא גלוטן, צריך להיות אמא, מורה, גננת, רעיה, מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד עניין אותי עולם המטבח, הקסם שקורה ברגע שמערבבים חומרי גלם איכותיים, ללמד ולשמח אנשים דרך היצירתיות באוכל.

בין הסגרים של הקורונה, קניתי את הספר המיתולוגי “ילדים מבשלים“, ישבתי עם אנה, הראיתי לה את המתכונים השונים, אז היא הצביעה על “מתכונים“, “אני רוצה כזה”, אוקיי….

מיד שמתי כובע שף, הכנתי אותו, היא אכלה אותו בתאווה רבה, סיימה את כל הצלחת, הבנתי שיש פה משהו מיוחד במינו.

התחלתי להראות לה מתכונים שונים, והתחלתי לאפות לה, גרסאות של המתכונים, הכול ללא גלוטן, בחירת האוכל בעזרת משחק, פשוט יצרה אצלה רצון, לראות אותי מכינה, אופה ומבשלת לה את המאכלים השונים.

גולת הכותרת היא שאנה, פשוט אכלה, קשה לבחור מראש לילדה בת 3, מה אוכלים, במיוחד ללא גלוטן, לראות אוכל ללא גלוטן נזרק, זה כואב פי כמה וכמה מאוכל עם גלוטן.

ביום אחר, שוב פתחנו את הספר, ראינו פסטה בולונז, אנה אמרה: “אני לא אוכלת פסטה כמו כולם בגן”, עניתי לה נכון, את אוכלת את פסטה ללא גלוטן שאמא מכינה לך, (הייתי מכינה לה, ומקפיאים בגן), שאלתי אותה איך היא מרגישה בנוגע לזה?

אני לא אספר לכם את כל מה שהיא אמרה, אך פתאום נגלה בפניי עולם שלם של רגשות כלפי האוכל, איך היא מרגישה עם הצליאק שלה, מה היא ממש רוצה לאכול, מתי היא הייתה עצובה בנוגע לאוכל עם גלוטן.